דברי יפה שושנה לזכר אחיה שמואל עזר ז"ל באזכרה ב- 20.01.13

ראשית אני רוצה להודות לכולכם על שהתאמצתם והגעתם לאזכרה.

תודה מיוחדת לפרופסור נחם אילן שמרבה להרצות בפני נוער ובוגרים ובכך פועל להנצחת אנשי הקבוצה , פועלם ומורשתם.

ברצוני לספר בקצרה על אחי שמואל עזר ז"ל.

שמואל היה ילד ביישן ומופנם. זכור לי כי כבר כילד נהג לצייר בכל הזדמנות, כולל על הרצפה והקירות בעזרת גירים.  רק מאוחר יותר , גילינו עד כמה הוא מוכשר בתחום.

בבית הספר, בתיכון ומאוחר יותר באוניברסיטה הצטיין ובלט בציוניו ובכישוריו, אך תמיד נשאר עניו  ואילולי חבריו שסיפרו לנו ספק אם היינו יודעים על הצלחותיו .

חשוב לי לומר כי אחי היה ציוני נלהב. הוא הצטרף לתנועה בגיל 14 והפך להיות בה פעיל מרכזי.

שמואל וחבריו הקימו בתנועה קבוצת דוברי עברית שנקראה קבוצת בר- כוכבא. לימים סיפר עליהם מדריכם יאיר דואר: "היתה זו קבוצה מיוחדת ומגובשת, את כל הפעילויות השיחות והמשחקים ניהלה באופן קנאי בעברית" ולהזכירכם מדובר בנערים יהודים בארץ ערבית ששפת אימם אינה עברית.

אני עליתי ארצה ב-1945 להכשרה. ב1946 בהיותי בקיבוץ גבת ,אחי ביקר אותי במסגרת טיול שהתנועה קיימה בארץ. כאשר חזר למצרים היה מחוזק מתמיד בהחלטתו לעלות ארצה.  ואולם עם סיום התיכון בשל מצב בריאותו של אבי והמצב הכלכלי הקשה, ויתר בשלב זה על עליה , קיבל מלגה והחל ללמוד הנדסת חשמל באוניברסיטה באלכסנדריה  .   במקביל עבד בעיקר במתן שיעורים פרטיים כדי לפרנס את המשפחה.  למעשה בעוד שאני הגשמתי חלום ועליתי ארצה , הוא צעיר הילדים במשפחה לקח על עצמו את האחריות לסייע לפרנסת הבית.

עם סיום הלימודים באוניברסיטה לא יכול היה להשתלב בעבודה כמהנדס במצרים כיון שלא היתה לו נתינות מצרית. הוא עסק בהוראת מתמתיקה ומדעים בבית הספר של הקהילה היהודית.

על תקופה זו אמר אחד מתלמידיו כי: "שמואל היה דמות יחודית בבית הספר ובניגוד לשיטות המקובלות באותה תקופה , היה המורה היחיד שמעולם לא העניש."

במכתב ששלח אחי ביולי 1953 אל עובדיה דנון חברו הטוב אשר נמצא עימנו כאן, באה לידי ביטוי תחושת התסכול שלו מכך שאינו עובד במקצועו ואינו מממש את עצמו. כמו כן עולה מהמכתב תחושה קשה של בדידות. למעשה מרבית חבריו כולל עובדיה עלו לארץ ואילו הוא נותר במצרים בשל המשימה שהוטלה עליו ,שהרי לא היתה לו כל סיבה אחרת להישאר.

לגבי הפעולות שבוצעו במצרים - מבלי להיכנס לשאלה, מי נתן את ההוראה?, מה היו מטרות הפעילות ?, כיצד הופעלו מבלי לתכנן דרכי מילוט? ועוד, חשוב שתזכרו כי מדובר באנשי שלום, צעירים נלהבים שהמסר שלהם היה , נאמנות ומסירות  אין קץ עד כדי הקרבה , לעם ולמדינה . למדינה שאפילו לא הספיקו להתגורר בה .