ויקטור לוי

ויקטור לוי נולד באלכסנדריה ב- 1932. הוריו השתייכו למעמד הבורגני הבינוני, וחינכו את חמשת ילדיהם לפי כלליו של בית יהודי לא דתי אך מסורתי, תוך שמירה על קירבה הדוקה לקהילה היהודית הגדולה באלכסנדריה. כאחיו ואחיותיו התחנך ויקטור בבית ספר יהודי צרפתי מן הטובים בעיר.

עוד בהיותו נער, בתקופת מלחה"ע השנייה, עקב ויקטור אחר ההתרחשויות בארץ ישראל של לפני קום המדינה, הצטרף לתנועת "הבונים" בה למד לאהוב את חיי התנועה ואת המשימות שהוטלו עליו, את השירים וכל דבר שהזכיר מקרוב ומרחוק את א"י. מעמדו בתנועה היה חזק והוא התגלה כבעל כושר מנהיגות. כמוביל בין צעירים הוא ידע לא רק להקשיב לחבריו, אלא גם לחנכם לערכי הציונות. בהיותו בן 15, חיזקו אירועי מלחמת השחרור את זיקתו לארץ, וגדלה נחישותו לעשות כל שביכולתו למען א"י. התנועה ירדה למחתרת, יהודים רבים נעצרו בתקופה סוערת זו. הוא עבר לבית ספר צרפתי שבמסגרתו למד אגרונומיה. הוא סיים את לימודיו בשלוש שנים וזכה בתואר המקביל לתואר ראשון באגרונומיה.

בגיל 18 פגש ויקטור לוי בבחורה יהודיה שמוצא משפחתה מרוסיה ואשר למדה באותו בית ספר במגמה אחרת. סוזן – מי שהיתה עתידה להינשא לו רק 16 שנים לאחר מכן, עם שחרורו מהכלא – חלמה לא פחות על א"י. שניהם החליטו לעלות ארצה, להצטרף לקיבוץ ולהינשא. אך משאלות אלה לא התגשמו.

בשנת 1950 גוייס ויקטור למודיעין הישראלי. הוא נבחר בין רבים בתנועה בזכות אישיותו הבולטת. הסכים להתגייס ללא היסוס, למרות הסכנה הרבה שהיתה כרוכה בתפקיד והסכנה שנשקפה למשפחתו. את חברתו סוזן לא שיתף בסודו והיא עלתה ארצה. ויקטור הגיע כארבעה חודשים אחריה על מנת לעבור קורס קציני מודיעין. הוא הוכשר למשימתו, אשר היתה לחזור למצרים ולבצע בה פעילות מודיעינית. כעבור שנתיים נפלה הרשת. ויקטור נידון למאסר עולם. 14 שנה ישבו הוא וחבריו לרשת בכלא המצרי ורק עם שחרורם הבינו את גודל התסבוכת אשר הובילה למאסרם.

עמידתו של ויקטור בכלא המצרי בטורא היתה למופת חרף העינויים, עבודת הפרך, והכליאות התכופות בצינוק. כאשר אפסו הסיכויים להשתחרר בשתי הזדמנויות ובעיקר ב- 1956 בעת מבצע סיני, לא איבדו ויקטור וחבריו את התקווה לחזור לארץ ישראל. ואכן, ב- 1968 בא השחרור, לאחר 14 שנה. ויקטור שב לציון, וכפי שייעד הגורל הוא נשא לאשה את ארוסתו סוזן.שתי בנותיו שירתו כחיילות בחיל המודיעין.

ויקטור לוי נפטר באוגוסט 2003.