מאיר מיוחס
מאיר מיוחס גדל והתחנך באלכסנדריה בבית ציוני פעיל. לימים נישא לגלדיס שהיתה חברה בתנועת הנוער הציוני. לשניהם היה ברור שעתידם יהיה בא"י. מאיר גוייס לחוליית המודיעין באלכסנדריה ותפס מקום מרכזי בין חברי החולייה. הוא היה מבוגר מהם , בעל משפחה, איש העולם הגדול, בעל ניסיון וידע בענייני כספים ומינהל.
ביולי 1954 נתפסו החוליות ובין החברים שנעצרו היה גם מאיר. הוא נידון לשבע שנות מאסר עם עבודת פרך בכלא טורא הידוע לשמצה, שם גם נכלאו חבריו לחולייה. בהיכרותו מקרוב את אורח חייו ואופיו של המצרי, הצליח להקל במעט את סבל חבריו שהיו נתונים יום יום ושעה שעה לחסדיהם של הסוהרים. בתחילת מאסרו נעצרה גם רעייתו גלדיס, אם בנו סמי בן השנתיים, ששוחררה רק לאחר חקירות ארוכות ומתישות. גלדיס נעצרה שוב בתחילת מבצע סיני ולאחר שחרורה גורשה והגיעה לישראל. בתום שבע שנות המאסר שנפסקו לו, בסוף שנת 1961, גורש מאיר ממצרים והתאחד עם משפחתו בארץ. עם הגיעו ארצה ראה עצמו כנציג ושליח לחבריו שנותרו מאחור בכלא המצרי והוא לא חסך בזמן ובמאמצים בארץ ובחו"ל כדי להקדים ולזרז את שחרורם. הוא היה לחבריו לפה ולא הרפה.
במקביל לפיתוח עסקיו וקשריו האישיים בחו"ל תרם למען קידום האינטרסים של מדינת ישראל במדינות שונות באפריקה.
בשהותו בחו"ל בחודש אוקטובר 1994 נפטר והובא למנוחות בארץ.