33 יוסף מרזוק קרן

יליד 1928. אחיו הצעיר של עולה הגרדום סא"ל ד"ר משה מרזוק. בוגר אוניברסיטת קהיר ברוקחות. מוסמך אוניברסיטת תל אביב במיקרוביולוגיה וד"ר למדעים מהפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון בחיפה. עבד במעבדה המרכזית לנגיפים במשרד הבריאות ועמד בראש המכון לביקורת ותקינה של חומרי רפואה. הרים תרומה סגולית לבריאות הציבור. מיוזמי אתר ההנצחה לחללי קהילת המודיעין בגלילות וממקימיו. שימש בוועד המנהל שלו למעלה מ-25 שנים. מיוזמי הקרן להנצחת קדושי קהיר וממקימיה. עמד בראשה שנים רבות. בשנת 2014 הופיע ספרו האוטוביוגרפי 'את אחִי אנכי מבקש: לאורו של משה ובצילו'.

'יקיר העיר' רמת השרון לשנת תשע"ז (2017).

רואים את הקולות (ראיון מצולם) - ד"ר יוסף מרזוק

32 1אלה קרן

בת אחותו של עולה הגרדום סא"ל שמואל עזר וקרויה על שמו. מוסמכת האוניברסיטה העברית בקרימינולוגיה. שירתה במשטרת ישראל 32 שנים במגוון תפקידים בתחומי כוח אדם ושכר ופרשה בדרגת נצ"ם. תפקידיה האחרונים: ראש היחידה לתכנון שכר באגף משאבי אנוש וראש מחלקת שכר וגמלאות בחשבוּת.

כיום עוסקת כעצמאית בנושאי כוח אדם וביקורת, ומתנדבת בארגונים חברתיים.

פעילה בקרן להנצחת קדושי קהיר שנים רבות. מ-2015 מנהלת הקרן.

2 לוי שאול קרן

יליד 1932 באלכסנדריה שבמצרים. חניך תנועת 'החלוץ הצעיר'. עם קום מדינת ישראל במאי 1948 נעצר בגין חברותו בתנועת הנוער ושהה במעצר מנהלי באבוקיר סמוך לאלכסנדריה, במשך 13 חדשים עד לגירושו ממצרים. התגייס למשטרת ישראל ושירת בה במגוון תפקידים מבצעיים. בין היתר פיקד על שלוש תחנות, שימש ראש לשכת תנועה, ראש לשכת חקירות, מפקד נפה ומרחב, סגן מפקד מחוז ומפקד המחוז הצפוני בדרגת ניצב. ב-1 בנובמבר 1987  מונה לנציב שירות בתי הסוהר בדרגת רב-גונדר. משפרש לגמלאות שימש יועץ בכיר לענייני משטרה ושב"ס לחמישה שרים לביטחון פנים: רוני מילוא, משה שחל, אביגדור קהלני, שלמה בן-עמי ועוזי לנדאו. כמו כן עמד בראש כמה ועדות חקירה וועדות מקצועיות שנועדו לשפר את מנגנוני אכיפת החוק ואת מתן השירות לאזרחים ובהם גם עצירים ואסירים.

לוי שאול - ראיון מצולם

רואים את הקולות (ראיון מצולם) - לוי שאול

1 אפרים דובק חבר

נולד בקהיר בנובמבר 1930, חניך תנועת הנוער "החלוץ הצעיר". לאחר המעצרים של מנהיגי התנועה ב-1948 הקים מחדש את התנועה במחתרת וחידש את פעילות ההגנה והעלייה. באפריל 1949 עלה ארצה להכנת עליית יהודי מצרים.עבר הכשרה בעין-חרוד ובאפיקים ושירת במחזור הראשון של הנח"ל. ב-1951 היה ממקימי קיבוץ כפר-עזה ובו שימש גזבר, מזכיר ומרכז המשק.בסוף 1953 עבר לבית- שאן ושימש מזכיר מועצת הפועלים. לאחר שנה נבחר לראשות המועצה, תפקיד שמילא שמונה שנים. ב-1963 הצטרף למשרד החוץ ושימש שגריר ישראל בצ'אד, בנין וזאיר, וקונסול כללי בריו-דה ז'ניירו (ברזיל).בחופשה ללא תשלום נבחר לסגן ראש עירית ירושלים, האחראי לתכנון ובנייה ולפיתוח עירוני ושימש בתפקיד כשלוש שנים. משנקרא בחזרה למשרד החוץ היה הציר בצוות שהקים את השגרירות בקהיר. שימש ראש נציגות ישראל באו"ם בז'נבה וסגן ראש הנציגות בניו-יורק בתואר אישי של שגריר. בהמשך התמנה לשגריר ישראל בקהיר. היה השגריר הראשון בהודו. פרש לגמלאות ב-1995 ושימש כעשור יועץ התאחדות התעשיינים של הודו ונציגם בארץ. מילא תפקידים רבים במשרד החוץ בארץ ובהם מנהל המחלקה לשיתוף בינלאומי במעמד מנהל אגף ומנהל האיגוד להעברת ידע. היה חבר בהנהלת מרכז השלטון המקומי, בוועדת התכנון העליונה, בוועד החינוך העליון, בוועד הפועל של ההסתדרות ושל מזכירות המרכז החקלאי, יושב ראש 'משגב ירושלים' ומנכ"ל הארגון של היהודים עולי ארצות ערב. בוגר ומוסמך בהצטיינות של האוניברסיטה העברית. דובר שש שפות וחיבר שני ספרים: "ובכל זאת שלום" על 20 שנות יחסים בין ישראל ומצרים; "קצרים דיפלומטיים", ובו פרקים קצרים ואנקדוטיים מתפקידיו הדיפלומטיים.

רואים את הקולות (ראיון מצולם) - אפרים דובק

מישל בינט קרן

בתו של של מאיר מקס בינט

 

נחם אילן קרן 32

נולד בתל אביב ב-1954.שירת ביחידה 8200 למעלה מעשרים שנה ופרש ממנה בדרגת סא"ל.בעל תואר 'דוקטור' בשפה וספרות ערבית מהאוניברסיטה העברית.פרופסור להיסטוריה האינטלקטואלית של יהודי ספרד והמזרח בימי הביניים ובעת החדשה, בייחוד פרשנות ודרשנות בערבית-יהודית. שימש סגן לראש מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח בשנים 1998–2001. לימד במוסדות להשכלה גבוהה. כיום עומד בראש בית הספר ליהדות בקריה האקדמית אונו – קמפוס ירושלים. עורך כתב העת 'ספונות'. חבר במערכת המדעית של ספריית הילל בן חיים בהוצאת הקיבוץ המאוחד ובמערכת של כתב העת 'יובלים'. חבר בצוות ההיגוי של המרכז למורשת יהודי תימן ברחובות. בשנים 1999–2000 שימש ראש שבט 'משואות' של עדת הצופים הדתיים. מאז 2004 חבר בוועד המנהל של בית הספר 'פלך' בירושלים.

משנת 2008 עומד בראש הקרן להנצחת קדושי קהיר.

נורית שפירו קרן

בוגרת מכללת 'תלפיות' ומוסמכת 'מכון לנדר' במדעי היהדות. מורה רב-תחומית והרכזת החברתית בבית הספר היסודי 'צורים' בראש העין. רכזת השתלמויות למורים ולגננות מטעם 'יד ושם', מרצה ומדריכה במוזיאון ב'יד ושם' ומדריכה בכירה של משלחות לפולין. תלמידת מחקר באוניברסיטת בר-אילן. חוקרת את שואת יהודי יוון וביטוייה בזיכרונות בכתב ובעל פה. זוכת פרס 'יד ושם' למפעלים חינוכיים בשנת 2008 בגין מיזמהּ להוראת השואה בבית הספר 'צורים'.

חברת הנהלת הקרן להנצחת קדושי קהיר משנת 2010.

אייבי ברכה קרן 1

יליד 1951, ישראל.

בוגר לימודי סטטיסטיקה באוניברסיטת חיפה ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים. רס"ן (מיל') בחיל ההנדסה. רוטריון משנת 1986, ונשיא מועדון כפר סבא בשנים 1992/93. מנהל מערכות מידע (ERP) בתעשייה האווירית. נשוי לתמי, ואב ללבי, צליל ורז, וסבא לרום. הצטרף להנהלת הקרן בשנת 2014 במקום אמו, דינה ברכה ז"ל, אסירת ציון במצרים בשנת 1948, שהייתה מיוזמי הקרן להנצחת קדושי קהיר וממקימיה.

גיא דסה קרן 1

נולד ב-1971 בתל-אביב לרוברט ודינה דסה.

נשוי לקרני, ואב לשלושה בנים: רון, רועי ועמרי. מתגורר ברמת השרון. בוגר תיכון 'רוטברג' למדעים ולאומנויות ברמת השרון. שירת בפלוגת הסיור של חטיבה 7, בעל תואר 'בוגר' במנהל עסקים ומשפטים מהמכללה למינהל, ו'מוסמך' בניהול מאוניברסיטת תל אביב. התמחה במשפטים בפרקליטות מחוז תל אביב, ובראיית חשבון במשרד אבני משה, והוסמך כעורך דין וכרואה חשבון. עוסק בניהול בינלאומי בתחומי יזמות וחדשנות ופעילות חברות הזנק בישראל ובסין. מילא תפקידים ניהוליים בחברות ציבוריות ופרטיות בתחומי תעשייה מגוונים בישראל, באירופה ובמזרח הרחוק.

חבר בהנהלת הקרן להנצחת קדושי קהיר משנת 2015.

אריאל קרן 1

בנם של פיליפ וברברה נתנסון. יליד 1969

עתודאי מהנדס חשמל בוגר טכניון. שירת בחיל הים והשתחרר בדרגת רס"ן. עבד באינטל כמהנדס פיתוח במשך 17 שנה. מייסד שותף וסמנכ"ל תפעול בחברת קומרס. נשוי לאורלי ואב גאה לעומרי ואמיר.

חבר בהנהלת הקרן להנצחת קדושי קהיר משנת 2008.

חברי הקרן שאינם עימנו עוד

אליהו ברכה זל 1

אליהו נולד ב-1926 באלכסנדריה שבמצרים. היה חניך תנועת הנוער הציונית 'החלוץ הצעיר' ועלה ארצה כמעפיל בעלייה בלתי לגלית בפסח 1946. במהלך 'השבת השחורה' נפצע ונשלח למחנה המעצר ברפיח. ממייסדי קיבוץ ברור חיל בדרום. ב-1949 חזר למצרים בשליחות המוסד לעלייה ב' ופעל למילוט יהודי מצרים ולהעלאתם ארצה. משם עבר לאלג'יריה (1950) ופעל להעלאת יהודי מרוקו.

ניהל את חברת הספנות 'אל-ים' בשנים 1954–1999 ושימש דירקטור ברשות הנמלים בשנים 1980–1993. במקביל לעיסוקו המרכזי בניהול חברת 'אל-ים' עסק במגוון פעילויות התנדבותיות. הוא פעל בארגון רוטרי מ-1971, וכיהן כנגיד רוטרי ישראל בשנים 1989–1990. כמו כן מילא תפקידים במישור הבין-לאומי מטעם 'רוטרי הבינלאומי'.

בשנת  2001 קיבל אות 'יקיר העיר חיפה'. ספרו 'גלי חיי' ראה אור בשנת 2005.

אליהו ורעייתו דינה ז"ל, שהייתה אסירת ציון במצרים ב-1948, היו מיוזמי הקרן להנצחת קדושי קהיר וממכונניה. בראשיתה פעל רבות לביסוסה הכלכלי, והיה פעיל בקרן עד יומו האחרון, השיא לחברים עצות טובות והעשיר אותם בידע ובתובנות.

אליהו ברכה נפטר בכ"ד באדר א' תשע"ט, 1 במרץ 2019.

אליהו ברכה ז"ל - ראיון מצולם

רואים את הקולות (ראיון מצולם) - אליהו ברכה

דינה ברכה זל

דינה נולדה ב- 1927 בקהיר שבמצרים. בת לאלברט רוזנטל (יליד ירושלים) ורחל כץ (ילידת ראש פינה). למדה פסיכולוגיה באוניברסיטה האמריקאית בקהיר, אך לימודיה הופסקו בגלל מאסרה. ב-15 במאי 1948 נעצרה בידי שלטונות מצרים בגלל היותה ציונית והוחזקה במעצר מנהלי ללא משפט במשך כשנה וחצי (444 ימים). מאוחר יותר הכירה בה מדינת ישראל כ'אסירת ציון'.

בשנת 1950 נישאה בפריס לאליהו ברכה ופעלה עמו באלג'יריה בשליחות המוסד לעלייה ב' להעלאת יהודים ממרוקו.

במשך שנים עסקה בפעילות התנדבותית במגוון עמותות וארגונים, ובשנת 2008 הוכתרה כ'יקירת העיר' חיפה. נשיאת 'האופן הפנימי' בחיפה בשנת 1987/88.

יחד עם בעלה, אליהו, הייתה מיוזמי הקרן להנצחת קדושי קהיר וממכונניה. נפטרה ב-2013.

ויקטור סעדיה זל 3

רופא, עיתונאי ופעיל ציוני. נולד בבירות ובגיל 3 הגיע עם משפחתו לקהיר. בצעירותו היה פעיל בתנועת "בני עקיבא" במצרים ועמד בראשה בזמן מלחמת השחרור.

עם קום המדינה נדרש לארגן את יהודי מצרים הרבניים לעלייה. הוא השיב במברק נחרץ למחלקת העלייה בסוכנות היהודית כי "כל יהודֵי מצרים עולים כאיש אחד", וכוונתו הייתה גם ליהודים הקראים, וכך היה. תוך כדי לימודי הרפואה עסק בפעילות ציונית ומחתרתית; בין היתר גייס את ד"ר משה מרזוק למחתרת.

לפרנסתו עבד תחילה כמגיה בעיתון קהירי בצרפתית, ומשעמדו עורכי העיתון על טיבו מינו אותו לכתב בפרלמנט המצרי.

בשנת 1953 עלה ארצה והתעקש לעסוק ברפואה ציבורית במקומות הנחוצים ביותר, וכך היה ממקימי שירותי קופת חולים בבאר שבע ובמושבי הנגב המערבי. לאחר מכן עבר לבת ים, ושם שימש רופא משפחה, תחום שבו התמחה, הרצה עליו באקדמיה ועסק בו עד פטירתו. בנו הבכור יצחק נפל במלחמת יום הכיפורים בקרב הראשון על החרמון.

מיוזמי הקרן להנצחת קדושי קהיר וממכונניה. שנים אחדות אף עמד בראשה.

שמעון אביבי זל 5

ד"ר אביבי שירת כקצין בחיל המודיעין ובהמשך מילא שורה של תפקידים בכירים במערכת הביטחון. בין השאר הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי (מב"ל). משפרש היה חבר בוועד המנהל של המרכז למורשת המודיעין (מל"ם) וראש ועדת קרנות ההנצחה של המרכז במשך שנים רבות. בקרן להנצחת קדושי קהיר שימש משקיף. הוא הרים תרומה איכותית ומתמשכת לתפקודה של הקרן ועשה זאת מתוך ראייה מערכתית, שכל ישר, ורצון טוב. ד"ר אביבי היה שותף לצוותי היגוי ומֶחְשָב של הקרן לקראת אירועים שהפיקה, ותמיד העיר הערות והציע הצעות שהאירו את עינינו.

ד"ר אביבי השלים את לימודיו בחוג ללימודי ארץ-ישראל שבאוניברסיטת חיפה. מורה דרך מוסמך, חוקר מקצועי, פורה וקפדן של העדה הדרוזית, מרצה על הדרוזים ומדריך טיולים בכפריהם.

ספריו: הדרוזים בישראל ומקומותיהם הקדושים, ירושלים 2000 (יצא כחוברת נפרדת בסדרת 'אריאל' [142]); טס נחושת – המדיניות הישראלית כלפי העדה הדרוזית 1948–1967, ירושלים 2007 (הספר זכה בפרס ראש הממשלה לשנת 2008); דרוזים מעשה מרכבה, ירושלים 2014.

ד"ר שמעון אביבי נפטר בד' באדר א' תשע"ט , 9 בפברואר 2019